סדרת הרצאות “חדשות בארכיאולוגיה”

המכון למקרא ולעתיקות ע”ש נלסון גליק מקיים בכל שנה סדרת הרצאות בארכיאולוגיה בעברית, שנועדו להביא לידיעת הציבור את תוצאות המחקר הארכיאולוגי החדש בארץ ישראל.

ההרצאות 2021-2020 מתקיימות בשעה 17:00 בזום.

להדפסת תוכנית ההרצאות לשנת תשפ”א 2021-2020 >

לקבלת עדכונים ותזכורות אנא שלחו דואר אלקטרוני ngsba@huc.edu

סדרת הרצאות 2021-2020

24 בנובמבר 2020 | ח’ בכסלו
דוד אילן – לא תעשה לך פסל ומסכה: מטלורגיה, מנהגי קבורה ואיסור צלמים בסוף תקופת הברונזה

29 בדצמבר 2020 | יד’ בטבת
אסף יסעור-לנדאו – נְמֵלִים בארץ ישראל בתקופות הברזל וההלניסטית
26 בינואר 2021 | יג’ בשבט
שלומית בכר – גילויים חדשים מארמונות חצור בתקופת הברונזה המאוחרת
23 בפברואר 2021 | יא’ באדר
עדי ארליך ורונה אביסף – על החיים ועל המוות: החפירות המחודשות בבית שערים
27 באפריל 2021 | טו’ באייר
אורית שמיר – הצעיף של שחרזדה: יבוא אריגי משי וכותנה יקרי ערך לארץ ישראל
25 במאי 2021 | יד’ בסיון
חמודי חלאילה וקובי ורדי – חפירת האתר הניאוליתי הגדול של מוצא: תוצאות ראשוניות
למפגש בזום >

חפירות קהילתיות

ארכיאולוגיה כמשאב קהילתי

תגליות ארכיאולוגיות היו פעם תחביב לאומי של ישראלים רבים שהיוו בסיס לסלע קיומנו במדינה החדשה ולהתרגשות בבניית האומה על יסודות העבר. עם התפתחותה ושגשוגה של האומה החדשה פנה הדור החדש של הישראלים לתחומי עניין אחרים—לעיתים חומרניים יותר. זאת ועוד, חוגים מקרב הימין החלו לנצל אתרים ארכיאולוגיים שנחפרו לצרכים אידיאולוגיים-ציוניים ולהעמקת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שגרמו להתרחקות הדור הצעיר שגדל בשנות ה-60 מחשיפת שרידי העבר של ישראל.

חפירות קהילתיות

קרא עוד

עבודות שחזור ושימור

לארכיאולוגיה ישנו מחיר בלתי נמנע של הרס השרידים ואובדן של חלק גדול מהמידע. במהלך החפירה ישנו תיעוד של השרידים והממצא שמתגלה במהלך החפירה. אלה מאפשרים לנו ליצור שחזור אם זה בתוכניות, טקסטים וגרפיקה תלת-מימדית. אולם, ברגע שאנחנו מסירים או מוציאים ממצאים מהקשרם או אתרם, הקשר זה נעלם לנצח.

לעיתים קרובות במהלך החפירה אנחנו חושפים קירות, בארות, בורות, רצפות ומתקנים. הדרך הטובה ביותר לשמרם הוא לכסותם. אבל מלווה בכך שאף אחד גם לא יראה אותם. לשם כך נועדו פעולות שימור, תחזוקה ופיתוח של אתרים. שני פרויקטים שלנו, תל דן ולוד זכו לעבודות פיתוח ושימור נרחבים.

שחזור מתחם העלייה לרגל הקדום בתל דן

By the early 1990s Israel’s Ministry of Tourism, National Parks and Nature Reserves Authority and the Israel Antiquities Authority were concerned that none of the large, highly visible archaeological sites were those of the “Biblical” periods. Sites like Beth Shean, Cesearea and Sepphoris had later classical or rabbinic period remains (many of which were not really “Jewish” in nature). The Bronze and Iron Age (often called the “Biblical period”) sites were not as well preserved and smaller in scale.

Surveying excavated archaeological sites, officials were sufficiently impressed by the excavations at Tel Dan to budget and execute its reconstruction, including the already impressive Iron Age fortification wall and gate complex, the Middle Bronze Age mudbrick gate, and the Israelite High Place. This ambitious project, carried out under our archaeological supervision, has made Tel Dan one of the country’s premier Bronze and Iron Age sites and a must for anyone interested in archaeology.

The excavation seasons of the late 1990s and those of 2005-6 were carried out as part of the conservation and restoration process.

שחזור השערים מתקופת הברזל בתל דן

השערים ורחבת הכניסה מתקופת הברזל אחרי עבודות שימור

שימור קשתות שער הלבנים הקדום ביותר שנתגלה עד כה (1700 לפני סה”נ)

שער שלוש הקשתות בתל דן הוא עדות מיוחדת ויוצאת דופן של הישגיהם ההנדסיים והטכניים של תושבי המקום לפני ארבעת אלפים שנה. השער מתוארך לתקופת הברונזה התיכונה (מאה ה-18 לפנה”ס לערך) הוא השער השלם והקדום ביותר שנתגלה בעולם. רוחב פתחי הקשתות הוא כ-2.5 מ’ והשער משולב במערכת הביצורים והסוללה המקיפה את העיר. חשיבות השער הוא ברור—קשתות וקמרונות, שמקובל לחשוב כהישג אדריכלי של התקופה הרומית התגלה כאלפי שנה קודם לכן.

שער הלבנים מתקופת הברונזה התיכונה לאחר עבודות השימור, 2008

שער הלבנים מתקופת הברונזה התיכונה לאחר עבודות השימור של 2008

המקדש האגאי

בשנת 2018 שחזרנו מקדש אגאי בסגנון קפריסאי בתל דן אודות למימון נדיב מהקרן של ידידי שימור מורשת בלוס אנג’לס. עבודות השימור בוצעו על ידי חברת ארכו – תכנון שימור ושיחזור מבנים בע”מ. זהו מקדש קטן בעל תוכנית הדומה למקדשים פלישתים אחרים שנתגלו בתל קסילה; וכן באתרים קפריסאיים כגון: קיתיון ואנקומי ובפילקופי באי מלוס. המקדש האגאי שנתגלה בתל דן מתוארך לתקופת הברזל א’ (950-1100 לפני סה”נ). סביב המקדש נתגלה פסולת של חרושת מתכת. עבודות השחזור של המקדש ושל כבשן המתכת מספרים את הסיפור ההיסטוריה של תל דן ואת הגירת שבט הדנונה (=דנאה, דנאים) מאיזור הצפון-מזרחי של ים התיכון לצפון עמק החולה.