אתר גילת זוהה לראשונה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת על ידי ד' אלון על גדתו המזרחית של נחל פטיש, ליד אופקים שבנגב המערבי. באתר נערכו שלוש עונות חפירה (1977-1975) מטעם אגף העתיקות והמוזיאונים בניהולו של ד' אלון וארבע עונות חפירה נוספות 1987, ו-1992-1990 בראשותם של ת' לוי וד' אלון בחסות המכון למקרא ולעתיקות ע"ש נלסון גליק.

אתר גילת היה מיושב בתקופה הכלקוליתית וניטש בסוף התקופה. הממצא שנתגלה בו מעיד על מרכז גדול, מיושב יישוב קבע, שתושביו התקיימו על גידול דגנים, מלאכה ומסחר בצד מרעה וציד.

שני שטחים עיקריים נחפרו (שטחים א' וב') והובחנו חמש שכבות עיקריות מהתקופה הכלקוליתית. השכבה הראשונה (I) וחלקו העיקרי של שכבה IIנהרסו בפעולות חריש עמוק של חקלאי מושב גילת; שכבות III ו-IV– שכבות היישוב העיקריות; ושכבה IV, שכבה הראשונה המאופיינת על ידי בורות רבים ושרידי קירות מעטים.

בשכבות II ו-III נחשפו מערכת של מבנים, חצרות ואסמים. במבנה המרכזי המורכב מחדרים רוחביים וחצר גדולה נמצאו ספסלי-לבנים הנמשכים לאורך הקירות הפנימיים של החדרים, במות ובמרכז החצר נתגלה מתקן מעוגל חפור. במבנה נתגלו מספר חפצים בעלי אופי פולחני: שברי צלמיות דמויות כינור, מספר רב של מקטרים מאבן בזלת, לוחיות תמרוקים עשויות גרניט, דיוריט וצפחה, גרזן הקדשה מבזלת וכוס העשויה אבן חול ימית. במכלולים סמוכים נתגלו ראשי אלות מחומר קריסטליני, פלכים מאבן גיר גבישית, כלים מהמטיט וקנקנים מאורכים שזכו לכינוי "קנקני גילת". מפאת אופיו המיוחד של הממצא שנמצא נוטה החופר לזהות על המבנה ההרוס, כשריד של מקדש כלקוליתי. הממצא העשיר שנתגלה בגילת מעיד על מרכז פולחני דתי בין-איזורי. מקורות הממצא, שיובא אליו מאזורים רחוקים, משקפים קשרים דתיים-תרבותיים ומסחריים-כלכליים שנפרסו מגילת על פני הלוונט הדרומי ושילבו, לדעת החופרים, עליות לרגל למקדש עם מנחות תשורה וסחר חליפין.

האתר גילת ניטש או נהרס כתוצאה מחורבן אלים – חורבן ששרידיו ניכרים בשכבות אפר המכסים את שני מפלסיו העליונים.לקריאה נוספת על האתר לחץ כאן.