במהלך החפירה כל השרידים והמתקנים שנתגלו בה, ללא קשר לגודלם, מתועדים על ידי תיאור גרפי של תכניות וחתכים.  התוכניות והחתכים הארכיאולוגיים מאפשרים להסיק מסקנות כרונולוגיות יחסיות בין האלמנטים השונים וליצור זיקה בין האלמנטים השונים. באמצעות התכניות והחתכים מתחיל תהליך של פרשנות השרידים הארכיאולוגיים שנתגלו: האם ניתן לזהות באתר מבנים בעלי אופי ציבורי או ביתי, פולחני או חילוני, מתקנים לאחסון או לצריכה.

ארכיאולוגים אולי חוקרים את העבר הרחוק, אבל הם עושים זאת בסיוע של אמצעים טכנולוגיים חדישים ביותר. דיגיטציה הוא העתיד לתיעוד ארכיטקטוני של שרידים ארכיאולוגיים, במיוחד מערכת מידע גיאוגרפית או GIS. מערכות אלה משפרות את הניהול, האחזור, הניתוח והפרסום של חפירות ארכיאולוגיות. תוכנות תלת-מימד, כגון אוטוקד ומיקרוסטיישן, מאפשרות הפקת תכניות בקלות רבה. בעזרת תוכנות אלה, הארכיאולוג יכול להמחיש ולהציב ממצאים ארכיאולוגיים שנתגלו במרחב הארכיטקטוני שבו הוא נתגלה, לראות את השרידים הארכיאולוגיים מנקודות מבט שונות, ולבסוף להציג פרשנות גראפית טובה יותר של המרחב הארכיאולוגי.

המכון לארכיאולוגיה ומקרא ע"ש נלסון גליק נמצא בתהליך דיגיטציה של ארכיון התוכניות וצילומי השטח והממצא, על מנת להקל על תהליך הפרסום. יתר על כן, מאז 2005 הסקרים ותוכניות השטח מתבצעים על ידי הסקר והשרטוט שלנו מתבצעים בעיקר באמצעות מכשיר מדידות המכונה Total Station. בעתיד אנו מקווים לעבור לשלב הבא על ידי שימוש בפלטפורמת GIS (שותפים אפשריים יתקבלו בברכה!).

תוכנית פרטנית של השער מתקופת הברזל בתל דן

שברי כלי חרס הם בין הממצאים השכיחים בכל חפירה ארכיאולוגית. שברים אלה מובאים בתום החפירה למעבדת המכון בירושלים לרַפָאוּת – חיבור של כלי-חרס. בעת החפירה כל מנהל שטח בוחר לרפא שברי כלי חרס שמהם ניתן להרכיב כלים שנמצאו כולם בשכבות מסוימות. רפאות כלי חרס אינה נועדה רק לאפשר את תצוגתם במוזיאונים או פרסומם במגזינים ידועים אלא מטרתם העיקרית הוא לפרש ולתארך שכבות באתר ארכיאולוגי. ממצא כלי חרס הוא כלי חשוב בשיחזור ההיסטוריה התרבותית ועונה על שאלות יסוד בכל מחקר ארכיאולוגי: איפה? מתי?. ממצא זה מספק מידע רב על ההישגים הטכנולוגיים, קשרי מסחר, תנועות אוכלוסין, מלחמות וכיבושים וכדומה.

אחת משיטות לתיעוד ממצאים המתגלים בחפירות ארכיאולוגיות הוא הציור. שיטה זו מאפשרת תיעוד של צורה, מידות, ובכלי חרס אף את טכניקת הקדר, למרות שלעיתים נוסף לו סגנון ופרשנות אישית. כל אלה מאפשרים לחוקר לקבוע את גילו של הממצא. בעתיד הקרוב מרבית החומר הקרמי יצוייר בשיטות דיגיטליות. אלה יקלו על איחסון ושליפה מהירה של הציורים, וכן, את הגדלתם או הקטנתם, סיבובם או שילוב של מספר ציורים יחדו. בנוסף, מאפשר להראות את פיזור הממצא באיזור גילויו, באם זה חדר, ארמון או קבר.

בארכיון המכון למקרא ועתיקות ע"ש נלסון גליק קיים אוסף תצלומים מחפירות תל דן, ערוער, עירא ויסוד המעלה. התצלומים הם בפורמטים של תשלילים, שקופיות, הדפסות בשחור-לבן וצבע. תצלומים אלה משמשים להרצאות פומביות ומדעיות, ובעיקר הם כלי שימושי לבדיקות סטרטיגרפיות וטיפולוגיות. כעת, אנחנו בעיצומו של תהליך קיטלוג ממוחשב של החומרים וסריקתם (דיגיטציה) של ארכיון השקופיות וההדפסות וזה על מנת לשמר את החומר המקורי ולאפשר גישה נוחה יותר לקהל הרחב ולציבור החוקרים.

ארכיון השקופיות נסרק באיכות נמוכה על מנת להקל על איחסונו והתאמתו לתצוגתה בהרצאות. במידה והשקופיות מיועדות לפירסום יש להעביר אותן סריקה מחדש באיכות גבוהה. מאגר השקופיות מאופסן במגשים ומסודר לפי הופעתן של השקופיות בקטלוג הממוחשב.

מאגר ההדפסות בשחור-לבן מאורגן בסדרת אלבומים המחולק לצילומי שטח וצילומי ממצא. האלבומים מאורגנים על ידי שם האתר, שנת החפירה ומס' שטח. הדפסות אלה נסרקו וקוטלגו ומאפשרות את איחזורן לפי שנה, שטח, לוקוס ומספר נגטיב. בדומה לארכיון השקופיות במידה וישנה דרישה לפרסום תצלום יש לבצע סריקה מחדש באיכות גבוהה.

אחראית: גב' לבנה זיאס טל' 02-6203257, ngsba@huc.edu

מכון למקרא ולעתיקות פועל בשיתוף עם הספריה ע"ש ש. זלמן ואילה אברמוב שממוקמת בתחומי הקמפוס של ההיברו יוניון קולג' בירושלים. הספריה מכילה אוסף עשיר של כ- 50,000 כרכים הכולל ספרי עיון, כתבי עת ומאגרי מידע אלקטרונים. עיקר האוסף מתרכז בלימודי יהדות וארכיאולוגיה. לרשות המשתמשים עמדות מחשב המחוברות ברשת למאגרים ואיתור הספרים מתבצע באמצעות מערכת ממוחשבת הכוללת קטלוג מקוון, מאגרי מידע ואינטרנט. בעמדות המחשב ניתן לגלוש באינטרנט וכמו כן קיימות מכונות צילום לשירות עצמי.

מידע נוסף על הספריה בקמפוס הירושלמי לחץ כאן.