אתרים שונים נחפרו מתוך תקווה לגלות את העיר הקדומה ענתות, אך תוצאותיהם של הסקרים והחפירות אלה לא ענו עד כה על ציפיותיהם של החוקרים באשר לאופייה המשוער של עיר זו.

ענתות נזכרת בפעם הראשונה במקרא ברשימת הערים המקודשות לכהנים וללויים (יהושע כ"א, יח'). היא נתפרסמה בזכותו של ירמיהו, אך הנביא אינו מרבה לספר על העיר, אך ידוע שבעיר היו כהנים ושהנביא יכל לרכוש בה אדמה (ירמיהו ל"ב, ז'-ט'). מקובל היה שנים רבות לזהות את הכפר הערבי ענאתה עם ענתות המקראית.

סקר שערך אלט ב- 1926 בכפר ענאתה הראו שאין שרידי יישוב מתקופת הברזל בכפר עצמו, ולכן סבר שיש לחפש את ענתות המקראית בראס אל-חרובה, השוכנת כ-700 מ' דרומית-מערבית לכפר ענאתה. על מנת לבדוק את הנחותיו נערכו ב- 1936 חפירות בדיקה בראס אל-חרובה ובכפר ענאתה עצמה בראשותו של א' ברגמן (בירן). תוצאות החפירה בכפר ענאתה עצמו הראו שהשרידים שנתגלו שייכים ברובם לתקופות ההלניסטית והביזנטית ורק שברי חרס מעטים שייכים לתקופת הברזל. בחפירות בראס אל-חרובה, שנחפרו שוב ב- 1983 גם כן בניהולו של א' בירן, נתגלה אתר עם רצף יישובי החל מתקופה ברזל ב' ועד לתקופה הביזנטית. רוב השרידים והחרסים שנתגלו שייכים לתקופה ההלניסטית והפרסית ומעטים מסוף תקופת הברזל. בעקבות כך הציע בירן שאין אתר זה אינו ענתות של תקופת בית ראשון, כפי שהציע בעבר אלט ותמך בה אולברייט, אלא העיר ענתות שהתיישבו בה יהודים ששבו מבבל בתקופה הפרסית.

לדעת בירן, יש לזהות את ענתות המקראית עם חירבת א-סיד, ששוכן במרחק 1400 מ' ממזרח לכפר ענאתה. בחפירת בדיקה שנערכה ב- 1983 בהנהלתו של א' בירן נתגלה אתר המשתרע של שטח נרחב של למעלה מ-30 דונם ובו שרידי מבנים, קירות, עמודים, מערות, טין שרוף, כבשנים. לאור תוצאות החפירה והסקרים יש לשער שהיה בחירבת א-סיד יישוב גדול מתקופת הברזל ב'.