תל מרשה

תל מרשה ממוקם באזור השפלה למרגלות הרי יהודה. הישוב הוקם בתקופת הברזל ב’ ומוזכרת במקרא ברשימת ערי יהודה (יהושע ט”ו, מד’; דברי הימים ב’, יא’ ח). לאחר חורבן הבית הראשון וגלות יהודה התיישבו כאן האדומים, יושבי המדבר ומרשה שימשה כמרכז מנהלי ופוליטי שלהם.

התל נחפר לראשונה בין השנים 1900-1898 על ידי שני הארכאולוגים הבריטים, פרדריק ג’ונס בליס ורוברט מקאליסטר, מטעם הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל  (Palestine Exploration Fund). חפירות רחבות היקף נערכו על ידי עמוס קלונר בין השנים 2001-1989 מטעם רשות העתיקות ואוניברסיטת בר-אילן. מאז שנת 2000 נחפר האתר על ידי משלחת מרשה, בניהול איאן שטרן וברני אלפרט מהסמינרים הארכיאולוגיים וההיברו יוניון קולג’.

ביוני 2014 הכריז ארגון אונסק”ו על מרשה ועל בית גוברין הסמוכה כאתר מורשת עולמית.